מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

הדמוגרפיה הפלשתינית: המיליון שאיננו קיים

מחקר בשם "פער המיליון: האוכלוסייה הערבית בגדה המערבית ובעזה" שערכו שלושה דמוגרפים בעלי שם חושף את האמת על האוכלוסיה הפלשתינית: גודלה של האוכלוסייה הפלשתינית בעזה וביו"ש בשנת 2004 היה 2.5 מיליון בלבד - ולא 3.8 מיליון, כפי שדווח על-ידי גורמים רשמיים ברשות הפלשתינית, וכפי שטוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלשתינית. פער של 1.3 מיליון!* איך מרמים את העולם מסיבות פוליטיות?

כאשר הציג אהוד אולמרט את ממשלתו בפני הכנסת, למחרת יום העצמאות אשתקד, הוא הכריז כי הנסיגה החד-צדדית מיו"ש, זו שקיבלה את השם המסולף "התכנסות", היא אבן פינה של מדיניותו. אולמרט, כמו כל אזרחי ישראל, לא העלה על דעתו אז שבתוך חודשיים תתרגש מלחמה קשה על מדינת ישראל, שתביא ממנו להכרזה הפוכה: "תוכנית ההתכנסות מתה".

התירוץ המוצהר לנסיגה החד-צדדית ביו"ש, כמו זה ששימש לעקירת יישובי חבל עזה, היה "דמוגרפיה". ה"שד הדמוגרפי" הפך להיות בסיס אידיאולוגיית השמאל הישראלי הקיצוני. "אני אישית מוסיף להחזיק ברעיון שלמותהארץ כמשאת נפש ומאמין בכל לב בזכותו ההיסטורית הנצחית של עם ישראל על ארץ ישראלכולה" – הכריז אולמרט כשהציג את ממשלתו – "אולם משאת נפש, והכרת הזכות אינן תכנית מדינית. גם אם העין היהודית דומעת, גםאם הלב נקרע, עלינו לשמור על העיקר. אנחנו חייבים לקיים רוב יהודי יציב ומוצקבמדינתנו.לפיכך עלינו להתמקד במרחב שבו הרוב היהודי מוגן ומובטח. ההתנתקותמרצועת עזה וצפון השומרון הייתה מהלך חיוני ראשון בכיוון זה, אך העיקר עוד לפנינו".ואולמרט המשיך: "המשך ההתיישבות המפוזרת בכל רחבי יהודה ושומרון, יוצר ערבוב אוכלוסין בלתיניתן להפרדה שיסכן את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. דווקא מי שמאמין, כמוני, בתורת ז'בוטינסקי ובשוויון זכויות אזרחי גמור בין יהודים לערבים, חייב להבין שחלוקתהארץ במטרה להבטיח רוב יהודי היא חבל ההצלה של הציונות".

אחת ההצלחות המסחררות של תעמולת השמאל ותעמולת הפלשתינים, היא החדרת המחשבה לציבור הישראלי כי הדמוגרפיה הפלשתינית היא סכנה קיומית לעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מי שטיפח את החשיבה הזו היו חבורת אנשי אקדמיה מהשמאל הישראלי, אנשי "המימסד הדמוגרפי", שלא פסקו מלהשמיע הצהרות אימה מפני העתיד הדמוגרפי, אם לא נמהר לברוח משטחי יש"ע.

הסתירות הפנימיות של פרופ' סופר

פרופ' ארנון סופר, למשל, נביא הזעם של הדמוגרפיה הפלשתינית, כתב בחוברת "ישראל דמוגרפיה2004-2020 לאור תהליך ההתנתקות" שפורסמה באוקטובר 2004: "בארץ ישראל המערבית כולה מהווה האוכלוסייה היהודית כיום כ-49%, אך בעוד 15 שנה היא צפויה להגיע ל-40%..." (עמ' 16). "שיעור הריבוי הטבעי של 3.5% בקרב ערביי ישראלויו"ש – הכפלת אוכלוסיה ב-10-15 שנה..." (עמ' 20)."יידרשו 20 שנה לפחות עד שתיראה ירידה בשיעור הריבוי הטבעי..."(עמ' 28). "נתוני ותחזית המפקד הפלשתיני מ-1997, שלפיו היה מספר הפלשתינים ב-2003 3.5 מליון..." (עמ' 25).

אגב, אותו פרופסור ארנון סופר טען באפריל 2004 בהרצאה במכללות הצבאיות שמספר, הפלשתינים ביש"ע הוא 2.8 מיליון. בחוברת שפרסם באוקטובר 2004 עלה המספר ל-3.8 מיליון, אך בנובמבר ירד שוב ל-2.8 מיליון בחוברת נוספת שפרסם. בדיון שנערך באוניברסיטת חיפה במאי 2005 הוא נעמ-3.4 מיליון ל- 3 מיליון, ובמאמר שפרסם ב-24 לינואר ב-Ynet חזר ל- 3.7 מיליון.

25 מיליון בלבד – ולא 3.8 מיליון

האמת שונה בתכלית: גודלה של האוכלוסייה הפלשתינית בעזה וביו"ש בשנת 2004 הוא 2.5 מיליון בלבד - ולא 3.8 מיליון, כפי שדווח על-ידי גורמים רשמיים ברשות הפלשתינית, וכפי שטוענת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלשתינית (PCBS, להלן: למס"פ). פער של 1.3 מיליון!

את הנתונים הללו חושף מחקר בשם "פער המיליון: האוכלוסייה הערבית בגדה המערבית ובעזה" שערכו שלושה דמוגרפים בעלי שם, בנט צימרמן – יוזם ועורך המחקר, ראש הצוות האמריקאי, יועץ אסטרטגי, ד"ר רוברטה סייד -הסטוריונית ומרצה באוניברסיטת דרום קליפורניה, ד"ר מייק וויז – פיזיקאי ומומחה למודלים מתמטיקאים. בישראל עבדו איתם יורם אטינגר – יועץ לענייני ארה"ב והמזרח התיכון, תא"ל (מיל.) דוד שחף – ראש המינהל האזרחי לשעבר (יו"ש), פרופ' עזרה זהר – פרסם ניירות מחקר על הדמוגרפיה הפלשתינית, ד"ר דוד פסיג – ראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת, אוניברסיטת בר אילן, ומומחה למודלים של חיזוי, אברהם שבות – גיאוגרף ודמוגרף של אוכלוסיית יו"ש, יעקב פיטלסון – מתמטיקאי החוקר את הדמוגרפיה הפלשתינית משנות ה-80.

הפלשתינים מודים בסילוף

נתון מעניין, שלא מופיע במחקר האמריקני והוא מתפרסם כאן לראשונה: ב-6 בספטמבר השנה פירסם אתר האינטרנט הפלשתיני בעברית, "רשת פלשתין לחדשות", ידיעה שנוסחה בזו הלשון: "על פי דיווח שנערך על ידי המשרד לעניני אסירים ברשות הפלשתינית, עולה כי מאז שנת 67, עצרה ישראל כ-700 אלף פלשתיניים שמהווים בעצם 25% מכלל האוכלוסיה בשטחים הכבושים".

נניח לשאלה אם מספר האסירים מדוייק. יש כאן הודאה פלשתינית הרבה יותר משמעותית: אם 700 אלף פלשתינים הם רבע מהאוכלוסיה הפלשתינית, מודים גם הפלשתינים שמספר הפלשתינים ביש"ע – "בשטחים הכבושים" כהגדרתם – הוא 2.8 מיליון בלבד, מספר הרבה יותר קרוב למחקר הדמוגרפי הנ"ל מאשר לנתונים הרשמיים של הסטטיסטיקה הפלשתינית.

ה"בלוף" הפלשתיני: לא ספירה אלא "תחזית"

המחקר "פער המיליון" מצא שנתוני הלמס"פ מבטאים תחזית מ-1997 - ולא ספירה. זהו בסיס ה"בלוף". לא בדיקה מדעית מבוססת על ספירת האנשים, אלא הערכות. וה"מימסד הדמוגרפי" אימץ לחיקו את תחזית הלמס"פ ללא בדיקה מעמיקה, לא בחן אותה מול הנתונים בשטח, ובנה תחזיות על סמך שעורי ריבוי אוכלוסין וגידול אוכלוסין המנותקים מן המציאות.

בנוסף נוטה "המימסד הדמוגרפי" להמעיט בשיעור הריבוי הטבעי היהודי, להפריז בריבוי הטבעי הערבי, להתעלם מהגירה שלילית ערבית משמעותית, להוריד את משקל ההגירה החיובית היהודית ולא להכיר בתגובה הדמוגרפית המנוגדת של יהודים וערבים למצבי טרור ומלחמה. כך מקבלים נתונים מפחידים על "דמוגרפיה פלשתינית", חסרי כל בסיס.

סדר הגודל של הטעויות במודל הלשכה הפלשתינית המרכזית לסטטיסטיקה גרם לניפוח האוכלוסייה ביותר מ-50%. למרבה הצער, עמדותיהם של פוליטיקאים, מעצבי מדיניות וגורמים בין-לאומיים עוצבו על סמך טעות זו.

המחקר המדובר, לעומת זאת, בדק את תחזית הלמס"פ מול נתוני הלידה, פטירה והגירה בפועל המתועדים מדי שנה ע"י משרדי הבריאות והחינוך הפלשתינים, ועדת הבחירות הפלשתינית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, המנהל האזרחי, משטרת הגבולות, משרד הפנים, ועוד.

רוב יהודי מוצק מזה 40 שנה

ואלו הנתונים האמיתיים:

מאז 1967 מהווים היהודים רוב מוצק של 60% בין הירדן לבין הים התיכון ו- 80% בתחומי "הקו הירוק".אחרי הנסיגה מהרצועה יש רוב יהודי ברור ומוצק של 67% מערבית לירדן. המגמות הדמוגרפיות ארוכות הטווח מצביעות על התבססות הרוב היהודי.

המספר של 3.8 מיליון פלשתינים ביש"ע מהווה תחזית של הלמס"פ, ולא ספירה, המבוססת על מפקד אוכלוסין(?) שנערך ב-1997. נתוני המיפקד גדולים ב-800,000 מנתוני דצמבר 1996 של הלמ"ס!

לפי תחזית הלמס"פ היו בשנת 2000 3.2 מיליון פלשתינים ביש"ע. לפי נתוני הלמ"ס היו שם ב-1990 1.5 מיליון פלשתינים.גידול של 109% הוא כמעט כפול מהמדינות בעלות גידול אוכלוסין הגדול בעולם!האם ה"גידול" קשור לעליית מיליון יהודים מברה"מ באותןשנים?

תחזית הלמס"פ התבדתה מדי שנה. הסתמכות שיטתית על נתונים שגויים גורמת לשגיאה מצטברת. נתוני הלמס"פ מנוגדים לחלוטין לנתוני משרדי הבריאות והחינוך הפלשתינים, למסמכי ועדות הבחירות הפלשתיניות מ-1996, 2004 ו-2006, לנתוני לשכת הסטטיסטיקה הירדנית, לנתוני הריבוי הטבעי במדינות ערב והאיסלם, לנתוני העולם השלישי ולנתוני ותחזיות הלמ"ס.

ה"בלוף הדמוגרפי" מתבסס על סידרת הונאות:

תחזית הלידות של הלמס"פ מנופחת ב-550,000, בשנים 1990-2003, בהשוואה ללידות בפועל לפי משרד הבריאות הפלשתיני והמינהל האזרחי. גם דיווחי הפטירה חלקיים באופן שיטתי.

בניגוד לתחזית הלס"פ של הגירה חיובית של 230.000 בשנים 1997-2005, היתה בפועל הגירה שלילית של 10,000 איש מדי שנה. הגירה זו מאפיינת את ערביי יש"ע מאז 1950, למרות ההגירה החיובית לאחר מלחמת עיראק (1990-1992) וחתימת הסכם אוסלו (1994). (המונחים מבלבלים מעט: "הגירה שלילית" משמעותה שפלשתינים עוזבים את יש"ע, מהלך שהוא כמובן חיובי מאד. דווקא המונח "הגירה חיובית" מבטא מעבר פלשתינים לשטחי יהודה שומרון וחבל עזה, מהלך שאנו כמובן רחוקים מאד מלראות אותו כ"חיובי").

סופרים את הערבים פעמיים

עיוות נוסף הוא ספירה כפולה של כ-250,000 ערביי ירושלים, המוגדרים ע"י ישראל כערביי "הקו הירוק" - וע"י הלמס"פ כערביי יש"ע.

זו איננה הספירה הכפולה היחידה. נספרים פעמיים גם 105,000 ערביי יש"ע, אשר קיבלו תעודות זהות מישראל מאז 1997 (איחוד משפחות) ומוגדרים כערביי ישראל וערביי הרש"פ כאחד. הריבוי הטבעי של ערביי "הקו הירוק", ללא ה-105,000, הוא2.1% ולא 3.1% (גידול האוכלוסייה היהודית הוא 2.1%).

כ-400,000 פלשתינים המתגוררים למעלה משנה במדינות ערב, ארה"ב, אירופה ואמריקה הלטינית, רשומים במרשם האוכלוסין של הרש"פ.הבנק העולמי, הלמס"פ וועדות הבחירות הפלשתינית (14.10.04 ו-2.1998) מאשרים זאת. הדבר דומה להחלטה לכלול 800,000 ישראלים המתגוררים בארה"ב במרשם האוכלוסין בישראל.

מתברר שגם העליה מבריה"מ תרמה תרומתה ל...דמוגרפיה הערבית. כ-300,000 עולים מברה"מ לשעבר (שאינם מוגדרים "יהודים כהלכה") אינם כלולים – ע"י ההשקפה הדמוגרפית הרווחת - בקטגורית "יהודים ואחרים", אלא ב"פלשתינים ואחרים", למרות שמדובר בקרובי משפחה של יהודים, שקשרו את גורלם עם גורל המדינה היהודית.

ירידה בילודה הערבית, עליה בילודה היהודית

נתונים סטטיסטיים של גורמים פלשתיניים אחרים, מסייעים לגלות את התרמית. ירידה שיטתית ומשמעותית בשיעור הריבוי הטבעי הערבי ביש"ע מ-1995 מתועדת ע"י משרד הבריאות הפלשתיני. הירידה תואמת את הירידה המהירה יותרבירדן, במדינות ערב, בעולם המוסלמי ובעולם השלישי.

ירידה בפריון האשה הפלשתינית מתועדת ע"י משרד הבריאות הפלשתיני. הירידה תואמת את הירידה בירדן (3.5 ב-2003), במדינות ערב (מצריים – 2.9 ב-2005), בעולם המוסלמי (איראן – 1.98 ב-2005) ובעולם השלישי.

העיתון "ניו-יורק טיימס" כתב ב-29.8.04: "... מ-5.4 לידות לאשה ב-1970, ירד הממוצע העולמי ל-2.9 לידות...הנתונים מפריכים את מיתוס הפריון המוסלמי... הערכות קודמות לגבי הפריון האסיאתי אינן נכונות…חטיבת האוכלוסין באו"מ צפתה שאוכלוסיית העולם, המונה עתה 6.3 מליארד איש, תיגדל ל-12 מליארד עד 2050...כעת צופה החטיבה שאוכלוסייתהעולם תתייצב על 9 מליארד...".

ירידה דרמטית בשיעור הילודה הגולמי הפלשתיני מתועדת ע"י משרד הבריאות הפלשתיני. בין הגורמים לירידה המשמעותית יש לציין את המעבר המהיר והמסיבי של אוכלוסיה ענייה מהכפר אל העיר,השתרשות תכנון המשפחה (52% מהנשים הנשואות משתמשות באמצעי מניעה), התרחבות מערכת החינוך, עליית גיל הנשואין, עליית שעור הגירושין, ועליית משקל גורם הקריירה.

מה קורה באותה עת במיגזר היהודי? עלייה בשיעור הפריון יהודי מ-2.6 ילדים לאישה ב-2000 ל-2.8 ילדים ב-2006. העליה הזו מפריכה – מדי שנה - את תחזית הלמ"ס, אשר צפה ירידה בשיעור הפריון היהודי. העלייה בשיעור הפריון – הגבוה ביותר בעולם המתועש - מאפיינת במיוחד את העולים מחבר העמים, המתנתקים משיעור רוסי נמוך ומתכנסים לשיעור חילוני-ישראלי.

כאן בא נתון נוסף: 34% עלייה במספר הלידות היהודיות לשנה ב-2006 (107,000) לעומת 1995 (80,400), בעוד מספר הלידות הערביות לשנה - באותן השנים – התייצב (37,000 ב-2006 לעומת 36,500 ב-1995). אחוז הלידות היהודיות מסך הלידות בתחומי ה"קו הירוק" עלה מ-69% ב-1995 ל-75% ב-2006. הזינוק ארוך הטווח במספר הלידות היהודיות מלמד על המומנטום הדמוגרפי היהודי, שיקבל תגבור נוסף בעוד 10-20 שנים, כאשר התינוקות/ילדות יגיעו לגיל פריון.

טועים, טעות, טעינו

צריך לזכור כי הדמוגרפיה באיזור נקבעת ע"י תופעות בלתי-צפויות בתחומי כלכלה, מלחמה, טרור והגירה בישראל, ירדן, מדינות המפרץ הפרסי ובעולם כולו, אופי המשטר במוסקבה, אנטישמיות בצרפת, וכו'. הדמוגרפיה היהודית אינה נורמטיבית!

מרבית התחזיות הדמוגרפיות נכשלו כבר משנת 1900. אז חיו 50,000 יהודים בארץ, 8% בין הנהר לבין הים. ההיסטוריון-דמוגרף שמעון דובנוב צפה אז שב-2000 יהיו, מערבית לירדן, 500,000 יהודים לצד מיליוני ערבים. ב-1948, כאשר בארץ היו600,000 יהודים שהיוו 48% מכלל האוכלוסיה בארץ, הוזהר רה"מ בן גוריון ע"י פרופ' רוברטו בקי, לימים הסטטיסטיקן הראשי והאב הרוחני של המימסד הדמוגרפי בישראל, שאם לא ידחה את הקמת המדינה, יהיה ב-1968 רוב ערבי בשטח המצומצם שהוענק למדינה היהודית.

העליה היהודית לארץ מאז 1882, ולא ריבוי טבעי, היתה הגורם המרכזי בעיצוב הדמוגרפיה היהודית. ב-1972 טען פרופ' בקי שהעלייה תצטמצם. אבל, תוך מספר שנים עלו מבריה"מ 170,000 יהודים. ב-1987 טען פרופ' דלהפרגולה שיהדות בריה"מ לא תעלה בהמוניה, ואף שגה קשות בהערכת מספר היהודים שם. אבל, מיליון יהודים עלו מבריה"מ. מאגרי עליה נוספים קיימים בברה"מ לשעבר (1-1.5 מליון לפחות), צרפת ומערב אירופה, אמריקה הלטינית, ארה"ב, דרום אפריקה ועוד.

הגירה, יותר מאשר ריבוי טבעי, היתה הגורם המרכזי שהגדיל את האוכלוסיה הערבית ל-473,000 ב-1890 ול-1,200,000 ב-1947.ערביי יו"ש התרבו מ-465,764 ב-1946 ל-742,289 ב-1953 כתוצאה מהגירת 180,000 פליטי 1948.מחקר משהב"ט (1971) מלמד ש-47% מתושבי עזה היו פליטים (205,860).אי-זיהוי משקלה הכבד של ההגירה הערבית, הביא להפרזה בהערכת שיעור הריבוי הטיבעי הערבי ולהשרשת השיעור המופרז בתודעת המימסד הדמוגרפי והציבור. עיוות זה גורם, כנראה, להפרזה מצטברת בנתונים הדמוגרפים הערבים מאז ועד היום.

הגירה, יותר מאשר ריבוי טבעי, היתה הגורם המרכזי שהגדיל את האוכלוסיה הערבית ב"קו הירוק" מ-170,000 (1949) ל-1,300,000 (2003). אבל, היא כוללת 100,000 פליטים וצאצאיהם שהוחזרו לאחר מלחמת השחרור, 200,000 ערביי מזרח ירושלים שנוספו מאז 1967, וכ-300,000 ערביי יו"ש ועזה שקיבלו ת.ז. ישראלית במסגרת איחוד משפחות (יותר מ-100,000 לאחר 1993).הריבוי הטבעי של ערביי "הקו הירוק", ללא ה-100,000, הוא2.1% ולא 3.1% (גידול האוכלוסיה היהודית הוא 2.1%).

מרבית 100,000 הדרוזים – המשרתים בצה"ל וקשרו גורלם במדינה היהודית–רואים עצמם כגוף אתני-דתי פרטיקולרי, מוסלמי אך לא ערבי.

סיכום: רוב יהודי של 60% - מהירדן ועד הים התיכון – נשמר מאז 1967, בניגוד לטענות ותחזיות "נביאי הזעם הדמוגרפי". ב-1967 התחיל זינוק חסר תקדים בריבוי הטבעי הפלשתיני, עקב המפגש בין חברה אגררית לבין רפואה מתקדמת.לעומת זאת, ב-2006 נמצאת החברה הפלשתינית בעיצומה של מגמת ירידה בריבוי הטבעי, המאפיינת את העולם השלישי, המוסלמי והערבי, במקביל להמשך ההגירה השלילית השנתית המהותית.

מאז 1948 גדל מספר היהודים - בין הירדן לבין הים התיכון -פי 9.0 ומספר הערבים פי 3.2 ( מ-600,000 ל-5.5 מליון ומ-1.2 מליון ל-3.8 מליון).

המאכלת הדמוגרפית, אם כן, אינה מונחת על צווארנו. ב-1900 היוו היהודים 8% מערבית לירדן,ב- 1948 48% והיום 60%. ללא עזה קיים רוב יהודי יציב וארוך-טווח של 67% ב"קו הירוק" וביו"ש. רק הגירה חיובית פלשתינית – ליו"ש ומשם ל"קו הירוק" - תשנה לרעה את המאזן הדמוגרפי. החלטות מדיניות הרות גורל חייבות להתבסס על עובדות ולא על תחזית הלמס"פ, לא על בדיקה שטחית ולא על הנחות דמוגרפיות המנותקות מן המציאות.

ד"ר ניקולאס אברסטאד, הדמוגרף המוביל בוושינגטון שהשתתף ב"כנס הרצליה", שיבח את המחקר האמריקאי-ישראלי: "מסקנות המחקר הגיוניות ומשכנעות ביותר... המחקר החדש תפס את הדמוגרפים ישנים בשמירה...".

20 אחוז מהפקידים ברשות הפלשתינית שוקלים להגר מיש"ע

ההתפתחות האחרונה היא, שניצחון החמאס מאיץ את ההגירה השלילית הערבית, במיוחד אצל פקידי הרשות הפלשתינית ומשפחותיהם, והקצנת האנטישמיות בצרפת ובבריה"מ לשעבר מאיצה את העלייה.

מחקר חדש, הנחשף כאן לראשונה, בנושא יכולתו של המגזר הפקידותי הרשמי ברשות הפלשתינית להחזיק מעמד נוכח המצוקה הכלכלית השרוי בה, מגלה כי 22.5% שוקלים ברצינות לעזוב את מולדתם.

המחקר שהקיף 150 פקידים, 75% מהם ביו"ש והשאר ברצועת עזה, בוצע על ידי החוקרים מוחמד קירש וד"ר סלמה אל-בזרי, חברי אגודת הכלכלנים הפלשתיניים, בשיתוף פעולה עם סניפו בעיר רמאללה של ארגון "פורתלאנד תרסט" הבריטי.

דיווח אחר מלמד כי המצב הכלכלי הקשה גורם לגל עזיבה של אנשי עסקים פלשתינים. דובר פתח בטולכרם, סמיר נאיפה גילה ב-9.9 כי המצב הכלכלי הקשה ברשות הפלשתינית לאחרעליית חמאס לשלטון, גרם להגירה של אקדמאים מיו"ש והרצועה למדינות אחרות,בעיקר מדינות המפרץ.נאיפה אמר כי על פי מידע שיש ברשותו, עד היום, למעלה מ-18 מהנדסים ממחוז טול-כרם בלבד נסעו למדינות המפרץ, רופאים רביםיצאו מיש"ע כדי לחפש עבודה במקומות אחרים, וגם עובדי רשות יצאו לחפש מקור פרנסה אחרלאחר אי קבלת משכורות לתקופת 7 חודשים.במערכת הביטחון אומרים כי הם אכן מודעים לעזיבה הרבה של גורמים כלכליים. גורם המעורב בקשרים עם הפלשתינים אומר: "מי שיכול לצאת, בורח. מפעלים נסגרים וכספים מפסיקים להגיע. אנשי עסקים שהגיעו ליש"ע עוזבים".

זה אומר שגם בתוך אווירת הנכאים, יש גם סיבות שמאפשרות להיות אופטימיים.

עבור לתוכן העמוד