מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

מי צדק ומי טעה?
הגדל

 

מזה 3 שנים וחצי, וביתר שאת מאז מבצע "עופרת יצוקה", שוב התלקח הוויכוח בין הימין והשמאל לגבי אחריות ה"התנתקות" למצב. בשמאל מתעקשים – אפשר להבין אותם – שלנסיגה הישראלית לא היתה שום תרומה לעובדה שכל צפון הנגב הוא איזור מוכה טילים.

האמנם? הצצה בפרוטוקול הכנסת, מיום ההצבעה על תכנית ההתנתקות 25-26/10/2004, חושפת שוב את העובדה שהשמאל הישראלי חי בפנטזיות תלושות מהמציאות, לעומת הימין המתגלה כריאלי יותר מכל גורם.

אמר אריאל שרון: "אומרים לי כי ההתנתקות תתפרש כנסיגה מחפירה תחת לחץ ותגביר את מתקפת הטרור, תציג את ישראל ברפיונה, ואת עמנו כעם שאינו נכון להילחם ולעמוד על שלו. אני דוחה על הסף את האמירה הזאת".

ושניים משרי ממשלתו מיהרו לתמוך בו. לשר הביטחון שאול מופז לא היה ספק: "אני משוכנע כי המהלך הכרחי ונכון. יש בו כדי להעניק יותר ביטחון לאזרחי ישראל ולהפחית את העומס המוטל על כוחות הביטחון, בלי לגרוע מיכולתם של צה"ל וכוחות הביטחון לתת מענה יעיל לכל איום בכל נקודת זמן. יש בו כדי לחלץ את המצב מקיפאונו ולפתוח פתח למציאות אחרת, שתאפשר בבוא היום משא ומתן לדו-קיום".

והשר מאיר שטרית לגלג כדרכו, תמיד לפני שהמציאות טופחת לו בפנים: "יש טענה, שיהיה איום על יישובים בנגב, וראש הממשלה או אנחנו בורחים מטרור. אני עוד לא שמעתי טענה מגוחכת כזאת".

הוסיף אופיר פינס, גם הוא באותם ימים שר בממשלת שרון: "אדוני היושב-ראש, לפני שהגעתי היום לכנסת הבאתי את בני לתל-השומר; הוא קיבל צו גיוס, וזה נפל בדיוק היום. בדרך אמרתי לעצמי, יכול מאוד להיות שדווקא ביום הסמלי הזה אני צריך להודות לאריאל שרון מעל הבמה הזאת על זה שהוא נותן לי ולרעייתי תקווה, שהבן שלי, לכשיתגייס, לא יצטרך לשרת את עם ישראל ברצועת-עזה".

החרה החזיק אחריהם רן כהן: "ההתנתקות טובה לביטחון. הנה, נאמו כאן אנשי הימין ודיברו על ה"קסאמים" שיעופו מכאן לשם. מתי עפים "קסאמים" על שדרות? לאחר שיצאנו מרצועת-עזה או כאשר אנחנו נמצאים ברצועת-עזה? מתי הטווח שלהם גדל? כשיצאנו משם או כשאנחנו נמצאים שם? אני אומר לכם, מי שרוצה היום לחוס לא רק על שדרות אלא גם על אשקלון, על שתיהן, צריך להבין שאם לא נצא מרצועת-עזה, בתוך שנתיים-שלוש, אולי שנה, הטווח יגיע לאשקלון. לזה מחכים אנשי הימין? הרי זה קרה כאשר אנחנו שולטים שם. לכן, מסיבות ביטחוניות טהורות צריך לצאת משם על מנת להיפרד, שיקרה הסינדרום שקרה עם לבנון. יצאנו משם ונפסק הירי ולא התחיל הירי ולא התפתח. זה מה שצריך לעשות שם".

ואפילו משה גפני אמר: "יש כאלה שטוענים שאם אנחנו נעזוב את רצועת-עזה הגבול יתקרב - אני לא רוצה להתווכח על העניין הזה, מכיוון שהוא לא רלוונטי היום לענייננו, הוא יהיה רלוונטי בעתיד - יכולה להיות סכנה לאשקלון, אפילו לאשדוד, אומרים. אגב, גם לגבי לבנון אמרו את זה - שאם נצא מלבנון יש סכנה שיירו טילים על זיכרון-יעקב. אין "קטיושות" על קריית-שמונה, וחיילים לא נהרגים בלבנון".

יובל שטייניץ הוא אמנם איש ליכוד, אבל היה מתומכי העקירה והגירוש, ובאותו דיון הסביר: "אנסה להסביר על קצה המזלג, ככל שיתיר הזמן, את הלוגיקה, את ההיגיון הבסיסי של תוכנית ההתנתקות מרצועת-עזה... היא תוכנית לא קלה, היא לא תביא מזור לבעיות הביטחוניות, אבל היא עשויה - בהסתברות די גבוהה - לשפר את מצבנו הגיאו-אסטרטגי".

כן, גם בליכוד טעו בגדול.

ומנגד אמר צבי הנדל: "האמת השנייה היא, שזה רע מאוד לביטחון, וצריך להגיד את זה. תקום שם מדינת "חמאס". כל האזור מאשדוד ועד באר-שבע בסכנה, כל הדרום בסכנה".

אלי ישי הדגיש: "מדובר על יישובים יהודיים שאנחנו מפנים, וייכנסו לשם "חמאסניקים", טרוריסטים, מחבלים, יתקדמו עוד כמה עשרות קילומטרים לגדר, והמנהרות יהיו משם, אל מתחת לגדר, והטילים יגיעו גם לאשקלון וגם לנתיבות. על כלום".

ועוזי לנדאו התנבא: "היום אנחנו יוצאים משטח של ישות טרור,ויודעים שתקום שם מדינת טרור, שיירו משם טילים או "קטיושות" או טילי קרקע-אוויר, וייפלו מטוסים, וכאשר ייפלו "קטיושות" באשקלון, ונחזור לאותו מקום, נפלוש הפעם למעין מדינה ריבונית. זה יקל את מצבנו הבין-לאומי, לחץ שאז נעמוד בו?"

נסיים באיוב קרא: "ישראל בורחת מהאחריות, ונגדל שם אזור של טרור, שכל היום ייפלו בו "קסאמים", לא רק על שדרות, הטווח כבר יהיה יותר קרוב לאשקלון וגם לאשדוד, והם ישכללו את ה"קסאמים" ואת המרגמות ואת הארטילריה שלהם. לכן, המצב הזה לא מביא שום ביטחון, המצב הזה לא יביא לכלכלה יותר טובה, כי אזור הדרום יהיה חם מאוד בתקופה הזאת".

 

עבור לתוכן העמוד