מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

בת 30 לכוח
הגדל

לפני 30 שנה, בתחילת שנת 1979, היו 36 יישובים ביהודה ושומרון. 4 יישובים בגוש-עציון (אלעזר, אלון-שבות, כפר-עציון ומגדל עוז), 3 ביהודה (קרית-ארבע, תקוע, הר-גילה), 12 בביקעת הירדן (ארגמן, בקעות, גיתית, חמרה, מחולה, מכורה, מעלה אפרים, משואה, נתיב הגדוד, פצאל, רועי ותומר) 7 בשומרון (אלקנה, דותן, אריאל, נוה-צוף, קדומים, קרני שומרון ותפוח) 7 בבנימין (בית-אל, בית חורון, גבעון, מעלה אדומים, מצפה יריחו, עפרה, שילה) ושלושה בחבל עזה (גני טל, קטיף ונצר-חזני).

גוש-אמונים, כתנועה אידיאית, עסקה באותם ימים בתחומים נוספים מחוץ להתיישבות כמו הפגנות נגד תהליכים מדיניים. ועדת ההתיישבות שלה גיבשה אמנם גרעינים ופעלה ליישובם, אבל כתנועה היא לא היתה בנויה לטפל בנושאים חברתיים כלכליים ומוניציפאליים של היישובים. היה צורך בתנועה מיישבת, שתממש את העזרה והפוטנציאל שמגישים הגופים המיישבים, משרד השיכון, משרד החקלאות, משרד התעשיה והמסחר, ההסתדרות הציונית וגופים נוספים.

שנה לפני-כן, בל' שבט תשל"ח, 7 בפברואר 1978, בכינוס של ראשי המתיישבים ביש"ע שנערך בגבעון, התקבלה החלטה על הקמת "מועצת היישובים של גוש אמונים". זה היה הרקע לגוף שייקרא מאוחר יותר בשם "אמנה", כהמשך של מחלקת ההתיישבות של גוש-אמונים.

החודש לפני 30 שנה, בכא' שבט תשל"ט, 18 בפברואר 1979, נרשמה "אמנה" כחוק אצל רשם האגודות השיתופיות. שבוע אחר-כך, בל' אייר תשל"ט, 27 באפריל 1979, שלח שר החקלאות אריאל שרון מכתב רשמי ובו הוא הודיע כי "בתוקף היותי יו"ר ועדת שרים להתיישבות המשותפת להנהלה הציונית ולממשלת ישראל, הנני להכיר ב"אמנה" (אגודה שיתופית מרכזית) כתנועת התיישבות של "גוש אמונים". בתור שכזאת זכאית לטפל ביישובים ובהכנת גרעינים להתיישבות על כל המשתמע מכך".

מטרותיה של "אמנה", כפי שנוסחו בשעת הקמתה, היו "ליישב את שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה (יש"ע), הגולן, הגליל והנגב, באמצעותהקמת יישובים חדשים, הכנת תכניות התיישבות ודאגה להגשמתם על פי התנאים הפוליטיים". התנועה גם היתה אחראית להקמת גרעיני התיישבות, לעידודם וגיבושם חברתית ואירגונית, כשיה מלווה אותם עד לעלייה ליישוב ואף לאחריה.

"אמנה" הפכה להיות תנועת ההתיישבות של גוש-אמונים, הזרוע המבצעת של התנועה האידיאולוגית. המצב הזה התחייב מהמבנה ההתיישבותי הקיים בארץ: מול הגוף המיישב צריכה להיות תנועה מיישבת, שתהיה ה"אמא" וה"אבא" של המתיישבים, כמו התק"ם, איגוד המושבים והקיבוץ-הדתי. כך הפכה "אמנה" לגוף המלווה את היישובים החדשים עד להכשרתם לניהול עצמי, תוך סיוע בקשרים עם הגורמים השונים, ובפיתוח חיים חברתיים ארגוניים וכלכליים.

גרעיני המתיישבים שעתידים היו לעלות על הקרקע, עברו קודם כל ב"אמנה". בשנים הראשונות היא עשתה זאת ללא תקציבים ממלכתיים, וללא גב פוליטי כמו שהיה לכל התנועות האחרות, תנועת המושבים של תנועת העבודה, או משקי חירות-בית"ר של הליכוד, שלא לדבר על התנועות הקיבוציות של מפלגות השמאל.

ביישובי "אמנה" לא נכללו היישובים העירוניים הגדולים כמו אריאל, מעלה-אדומים, גבעת-זאב וקריית-ארבע, שמלכתחילה לא ראו עצמם כיישובי גוש-אמונים. בתנועה לא נכללו גם יישובי גוש-עציון הוותיקים, ויישובי הבקעה, מושבים וקיבוצים, שהיו מאורגנים בתנועות ותיקות.

 

אורי מוסר לאורי

 

המזכ"ל הראשון של "אמנה", בשנת תשל"ט, 1979, היה אורי אליצור. שנתיים אחר-כך החליף אותו אורי אריאל. יליד טירת-צבי, רס"ן במיל. בסיירת7, תושב כפר-אדומים משנת תשל"ט, 1979. חמששנים לפני-כן, בשנת תשל"ד, 1974, כשהשתחרר אריאל מהצבא, הוא עבד כשומר במישור-אדומים עלהכליםשל סולל-בונה. אחר-כך היה מזכיר מישור-אדומים. בשנת 1978 גייס אותו אורי אליצור, מזכ"ל "אמנה" דאז, כמדריך יישובים ביתיר ונוה-צוף.

בשנת 1984 החזיר אורי אריאל את שרביט המזכ"לות לאורי אליצור. אליצור עמד בראש "אמנה" בשנים 1984-1987, עד שהעביר את התפקיד ל...אורי אריאל, שכיהן בתפקיד שנתיים נוספות, 1987-1988. זמן קצר כיהן בתפקיד מוני בן-ארי, חבר כפר-אדומים, מהפעילים החילוניים הוותיקים של "אמנה". בקיץ 1988 שב אריאל לתפקיד במקביל לתפקידו כמזכ"ל מועצת יש"ע.

בערב ראש השנה תש"ן אוקטובר 1989, החל זאב חבר, המוכר בכינויו "זמביש", לכהן כמזכ"ל "אמנה" תפקיד אותו הוא נושא עד היום. חבר, ששם משפחתו המקורי הוא פרידמן, גדל ברמת גן ולמד במדרשיית "נועם" בפרדס חנה. בחודש כסלו תשל"ג, נובמבר 1972, כשסיים את לימודיו בישיבה חיפש ישיבת הסדר ללמוד בה והגיע לקרית-ארבע. כך נוצר הקשר הראשוני שלו לקרית-ארבע – ולהתיישבות ביהודה ושומרון. באחת השבתות ירד למערת המכפלה, וראה את המאבק הימיומי של היהודים מול הערבים באתר. באותו רגע גמלה בליבו המחשבה להיות שותף במאבק הזה. אחרי שהשתחררמצה"ל, משירות בחי"ר ובשיריון, קבע את מקומו בגבעת חרסינה, השכונה הצפונית של קרית-ארבע.

בפברואר 1980 נבחר זמביש לרכ מינהלת קרית-ארבע, בעידודו של אליקים העצני. יחדיו היוו השניים צמד חרוץ שביקש לחלץ את היישוב מהקשיים המוניציפאליים איתם התמודדו עד אז. 3 שנים כיהן זמביש כרכז מינהלת קרית-ארבע שבמהלכן הפכה למועצה מקומית, והוא הפך לסגן ראש המועצה. במקביל עבד כרכז פיתוח בחברה לפיתוח קרית-ארבע. בשנת תשמ"ד, 1984, נעצר בשל מעורבותו בפעילות הקבוצה שכונתה "המחתרת היהודית". אחרי 11 חודשים בכלא תל-מונד שוחרר, ובמקביל לפעילותו למען חבריו האסירים עסק בפרוייקטים שונים. 4 שנים כיהן כמנהל האגודה ויו"ר האגודה המוניציפאלית של מחדשי היישוב היהודי בחברון, עד שמונה כמזכ"ל "אמנה".

 

ליישב את שטחי ההר

 

כיום, בשנתה ה-30, מונה "אמנה" 93 יישובים, ובהם כ-12 אלף משפחות – כ-50 אלף תושבים.

"אמנה" הינה תנועת ההתיישבות היחידה שמשכנה בירושלים.

רוב יישובי "אמנה" הם כפריים ומתגוררות בהם עד 200 משפחות.מטרת התנועה היא יישוב שטחי ההר, בשומרון בבנימין ובהרי יהודה, עתודת השטח היחידה של עם ישראל בארצו, נוכח הגידול הצפוי באוכלוסייה והצפיפות בשפלה ובמישור החוף, ושמירה על תנאי קיומו.

תנועת "אמנה" פונה לכלל ישראל. ביישובי "אמנה" אפשר למצוא מגוון רחב של אוכלוסיה מרקעים שונים ומכל שכבת גיל:צברים, עולים חדשים וותיקים, צעירים ומבוגרים, חילונים דתיים וחרדים. עם השנים יצרה "אמנה", מסגרת משותפת לדתיים ולחילוניים המעניקים לילדיהם חינוך יהודי.

"אמנה" פועלת להקמת יישובים חדשים, הכנת תכניות התיישבות ודאגה להגשמתם על פי התנאים הפוליטיים. בנוסף עוסקת התנועה בהקמת גרעיני התיישבות. "אמנה" מעודדת קבוצות להתארגן לגרעיני התיישבות. היא מגבשת אותם חברתית וארגונית, ומלווה אותם עד לעליה ליישוב ואחריה.

משימה חיונית נוספת היא ליווי הישובים. "אמנה" מלווה את היישובים החדשים עד להכשרתם החדשים לניהול עצמי, תוך סיוע בקשרים עם הגורמים השונים, ובפיתוח חיים חברתיים ארגוניים וכלכליים.

 

חברת הבניה של "אמנה"

 

בשנת 1987 הוחלט ב"אמנה" לתת הדרכה צמודה ליישובים, ולסייעבהתארגנות לבניה. העזרה היתה חשובה שכן לא תמיד מזכירויות היישובים או יושבי ראשהמזכירויות, הנבחרות בדרך כלל לתקופה של שנה אחת, ידעו איך להתמודד עם פרוייקטים רבשנתיים, ולעתים התגלו הסתבכויות בבניית בתים במסגרת בנה-ביתך הןבפן המקצועי והן בערבויות ובטחונות של הקבלנים.

זה היה הרקע להקמת חברת "בנייני בר-אמנה" בשנת 1989, שלקחה על עצמהלקדם את הבניה כך שאירגון הבניה והתשתיות מוטל עליה. העיקרון היה: "אמנה" בונה בכליישוב בו אין אף גורם אחר שיכול לקדם את הבניה.

מאז שנת 1989 נבנו באמצעות "בנייני בר-אמנה" מעל אלפיים יחידות דיור, בלמעלה מ-60 פרוייקטים של בניה. (פרוייקט נע בין 10-12 יחידות דיור ל-150 יחידותדיור). הקו המנחה בפעילות הבניה הינו בית ברמה איכותית אך לא ראוותנית במחיר סביר ובהתאמה לצורכי המשתכנים.

 

מרכז המידע ומחלקת הקליטה של "אמנה"

 

בשנת 89 הקימה תנועת "אמנה", לצורך הגברת הפעילות בנושא הקליטה, את מרכז המידע שלה. מרכז המידע הפך בפועל למחלקת הקליטה של "אמנה", גם כשהוא נותן שירות לכל יישובי יש"ע, לא רק ליישובי "אמנה". עיקר הפעילות מתרכזת בעבודה שוטפת: פירסומים על היישובים במקומות שונים וכו'. אנשי המרכז אוספים שמות, מקבלים שמות של מתעניינים, ואותם מסווגים ומוסרים ליישובים.

ועוד משימה ציונית חשובה ש"אמנה" נוטלת בה חלק - קליטת עליה. "אמנה" מעודדת את יישוביה להתגייס למשימה הלאומית של קליטת עולים מכל התפוצות על ידי סיוע בהכנת מסגרות קליטה, השגת סיוע כספי, טיפול חברתי ועוד.

 

 

עבור לתוכן העמוד