מרכז מידע אמנה

צור קשר

*
*
*
*
*הקלד את הקוד הבא

הגידול המרשים של מבואות יריחו

20 משפחות גרות במבואות יריחו, היישוב הקהילתי הדרומי ביותר של בקעת הירדן,שיחגוג באביב הקרוב 6 שנים – 14 מתוכן הגיעו בשנה האחרונה * סיפורו של מקום

לענבר שטרית, רכזת הקליטה של מבואות יריחו, יש עבודה רבה בתקופה האחרונה. רק לפני שנה הגיעה למקום ממוצא עלית, וכעת היא פועלת במרץ להבאת משפחות נוספות, לחיזוק הנקודה, תוך התמודדות עם הקשיים שעיקרם העויינות הממשלתית. לענבר ולבעלה משה קשר רגשי עמוק לבקעת הירדן. משה הוא אח של אריק שטרית ז"ל שהקים את היישוב הקהילתי חמדת בצפון הרצועה, ונהרג בתאונת דרכים לפני מספר שנים.

משפחה חדשה נוספת היא יוני ואלינור נחום. יוני הוא רכז באו.יו, אירגון הנוער של הציונים בארה"ב. אלינור היא חברת מזכירות. זה לא מקרי: המזכירות החדשה של מבואות יריחו בנויה על טהרת משפחות חדשות. ה"וותיקים" החליטו שאחרי 5וחצי שנים יש להעביר את שרביט הניהול לחדשים. והללו הרימו את הכפפה בהתלהבות.

20 משפחות גרות כיום במבואות יריחו, היישוב הקהילתי הדרומי ביותר של בקעת הירדן, שיחגוג באביב הקרוב 6 שנים. (עליו כתבנו בגליון "אמנה" מס' 6 מחודש שבט תשס"ג). לפני שנתיים, כשפורסמה הכתבה, סיפרנו שבמקום ישנן 6 משפחות, ועוד ארבעה רווקים ושתי רווקות. בשנת 2004 הצטרפו למבואות יריחו 12 משפחות חדשות. גידול לא טבעי ולא נורמאלי ביסודו. המשפחות גם לא הגיעו כגרעין, כחבורה המכירה אחת את השניה. כל אחד הגיע באופן פרטי, והקהילה מתגבשת במקום.

השינוי החל לפני כשנתיים. "מבצע הביקעה", העידוד שנתנה הממשלה להביא סטודנטים למכללות באיזור בטווח של עד 60 ק"מ מהביקעה, עזר מאד גם להם. בעקבות המבצע הגיעו משפחות חדשות. מבואות-יריחו נאלצה להתחרות עם יישובים אחרים, קרובים יותר למרכז הארץ או לירושלים, ויכלה להם. (גם מצפה יריחו, למשל, נכללה ב"ביקעה" לצורך הענין, ומספר משפחות העדיפו לעבור לשם).

מבואות-יריחו ממוקמת במקום אסטרטגי, חוסמת את התפשטות שטח איי של יריחו-עוג'א מערבה, לכיוון מורדות השומרון. כמו בכל תולדות הציונות, לקביעת העובדות בשטח יש חשיבות עצומה.

לנסוע רחוק לגן הילדים

החיים במקום עדיין לא קלים. בקיץ חום הביקעה קשה ומעיק, בהתאם למקום הנמצא 150 מ' מתחת לפני הים. הגישה למקום איננה קלה. שני צירי הגישה העיקריים למקום, מכביש הביקעה דרך העוג'א ומכיוון רימונים בדרך הקרויה טאריק אבו-ג'ורג', לא נמצאים על תוואי תחבורה ציבורית. אף אוטובוס לא מגיע לכאן. במקרה הטוב אפשר להגיע באוטובוס עד קיבוץ ייטב, ומשם ברכב ההסעות שהעמידה לרשותם החטיבה להתיישבות, או בכלי רכב פרטיים.

כל המשפחות שהגיעו, עשו זאת כי רצו להיות דווקא במקום הזה, להצטרף לאנשים שכבר גרים במקום. הם באו - אומרת נעמי ספיר, רכזת "אמנה" המלווה את היישוב מראשיתו - כי היה להם נעים וטוב עם החברה של מבואות יריחו.

חלק מהמסירות והחלוציות היא ההתמודדות עם בעיות מערכת החינוך. 25 ילדים, מגיל 0ועד גן-חובה, והמספר מתעדכן בלא הרף (בחודש האחרון לא היה להם שבוע ללא ברית-מילה). הילדים מתחנכים בגן הממלכתי-דתי האיזורי במושב נתיב הגדוד, עם ילדי ייט"ב, יפית, תומר ושאר יישובי הדרום. לא קל לילד בן 5 ולילדה בת 4 לעלות ב-7 בבוקר על אוטובוס שבו רק הנהג, היוצא לאסוף ילדים נוספים ביישובים אחרים. ואחר-הצהריים הם חוזרים אחרי הצהרון בשעה 4 וחצי במקרה הטוב (כי המועצה מעמידה רק הסעה אחת ביום). זה לא קל וזו, כאמור, חלק מהמסירות והחלוציות של התושבים.

בית-כנסת במקום מורכב ממכולה ישנה שהגיעה מגבעת הזית באפרת, בתיווכו של גזבר "אמנה" משה יוגב, אליו חוברו שני קראוונים שהתקרה הפכה אותם למבנה אחד. העבודה נעשתה כולה על חשבון המתיישבים.

הבעיה העיקרית כרגע היא הקפאון המוחלט בהבאת קראוונים חדשים. העדר קראוונים מונע קליטת משפחות חדשות, למרות הגשם הבלתי פוסק של פניות מצד משפחות צעירות.

לאחרונה הם נטעו 25 דונם תמרים במחנה נועם. ובתוכניתם לטעת עוד 10 דונם. בעוד חמש שנים העצים יניבו פרי. הקוראים מוזמנים לבוא ולצפות במטע התמרים בעוד חמש שנים.

עבור לתוכן העמוד